חרדים בלשכת גיוס. צילום: פלאש 90

חרדים מפשרה / יונתן יבין

עסקה לא מושלמת אך אופטימית גיבשה וועדת פלסנר: יותר חרדים יתגייסו, ובתמורה לקצבאות מוגדלות יפגשו את החילוניות ויראו שהשד לא נורא כל כך. אז למה אף אחד לא מאמץ את הדיל? יונתן יבין על עקשנים ופשרנים

יונתן יביןגם חבר הכנסת יוחנן פלסנר גילה השבוע את הסלע הענק אשר רובץ במרכז הישראליות, ואין איש יכול להזיזו: סוגיית גיוס החרדים לצה"ל. רבים ניסו לפניו, כולם כשלו, והנה אפילו בחור נמרץ והגון כפלסנר, יוצא הסיירת המובחרת ושחיין מקצועי, לא הצליח בסופו של דבר לצוף במים הטובעניים הללו. הוועדה לקידום השיוויון בנטל שבראשותו הגיעה בערבו של יום למסקנות מורכבות ומרתקות, אך אף לא אחת מהן ישימה או אפקטיבית במיוחד. כנראה שכחו שם בוועדה, כי בישראל אנו חיים.

תקציר המסקנות: רק כ-1500 בחורי ישיבה מדי שנה יוגדרו מעתה כ"עילוי" - כיום כמות הפטורים בכל רגע נתון קרובה ל- 50,000, ויזכו לפטור מגיוס ולהטבות כלכליות. היתר יגויסו לכל היותר עד גיל 23, שאם לא כן יישללו מהם כל ההטבות רטרואקטיבית, סכום עתק לאב משפחה צעיר ולרוב גם מובטל, בסך כ-100 אלף שקלים. פלסנר כיוון אל האמצע: כן גיוס לכולם, לא בהכרח בגיל 18. שלילת הטבות לסתם בטלנים ומשתמטים, אך הגדלת הפיצויים דה-פקטו לבעל משפחה צעיר.

הצליח? איזה הצליח.

---

במקום שהכול ייצאו מרוצים, חרדים כחילונים, משפטנים כמדינאים - כולם זועפים. הצד החרדי מיהר להרעיד את אמות הספים של הקואליציה, ולהודיע לנתניהו שאפילו אימוצה של הקטנה בהמלצות יוביל את כולנו לבחירות. הצד האזרחי הגיב בכעס על הצ'ופרים המופלגים לאברכים, שבסופו של דבר יעלו למדינה יותר משהם עולים כעת. ודאי שיש עוד כהנה וכהנה סכנות שונות ומשונות, כמו חימושם ואימונם של לוחמים, ששועים לפסיקת הרב לפני שהם שומעים לצו הרב-אלוף.

 פלאש 90
במקום שהכול ייצאו מרוצים - כולם זועפים. חרדים בלשכת הגיוס בירושלים. צילום: פלאש 90

ואולם הוועדה הזו אינה נוראה כל-כך, ומבעד למסקנותיה אפשר לראות תבונה וגם אופטימיות מסוימת. פלסנר וחבריו סוברים, מן הסתם, שקירובם של רבבות חרדים צעירים אל הצבא יוביל גם להיטמעות בלתי נמנעת שלהם בחברה הישראלית. כעבור כמה שנים תשתנה אופנת דחיית הגיוס, וחרדים בני 18 שניגשים לבקו"ם כאחיהם החילונים שוב לא יהיו חזון בלתי נפרץ. החיים הם חומר גמיש בהרבה מאידיאולוגיות נוקשות וממסקנות של ועדות. ואם כך, חילונים: הירגעו. הניחו לשינוי לחלחל ולהתפתח.

גם לחרדים רצוי למשוך את התנגדותם הגורפת, מצוות אנשים מלומדה. גיוסם של צעירי העדה יסייע בשילובם בחברה ויתרום לאיחוד העם, יביאם ברבות הימים לעמדות מפתח, ובמקרים רבים אף יקנה להם מקצוע אזרחי. הוא יעניק להם את הזכות המוסרית לקבל הטבות, שכיום ניתנות להם בדרך הסחיטה והניצול, ועל חשבון הזולת. אמונת החרדי עומדת למבחנים רבים, אך אם היא חזקה - באמת שאין ממה לחשוש, אדרבה: המתגייסים החדשים עשויים אפילו להחזיר בתשובה כמה מאחיהם לנשק החילונים.

---

מה למדנו מכל העסק? שהכי חשוב במדינה שלנו להגיד "לא", ואם אפשר - עם סימן קריאה. במיוחד כשבא מישהו ומציע פשרה, שאמנם אינה משאת נפשו של אף לא אחד מהצדדים, אבל כל אחד מהם רואה תרחיש שלפיו הוא עשוי לחיות עימה בשלום. כדאי להגיד "לא!" ולהתחיל לנענע את הסירה כדי שאם כבר אז כבר - כולנו נטבע, או להרעיד את הקופה שעל רצפת הפל-קל של חיינו, שמא יינשרו ממנה כמה מטבעות סוררים.

לעבוד יחד? להביט אל העתיד, לעבר עתיד כלשהו שבו נוכל כולנו לחיות יחסית בשלום? להסכים למעט אי נוחות כדי שבעוד עשר שנים, עשרים או שלושים, נזכה לקצור פירות לאומיים, חברתיים וגם כלכליים עסיסיים בהרבה מפגי הבוסר שהקהו כבר את שיני כולנו? מה פתאום? הרי אלה ממש הבלים נאיביים, סמולנים אפילו. וחוץ מזה, עוד מעט ממילא מגיע לפה איזה טיל מאירן, אז בשביל מה?

מאמרים נוספים מאת יונתן יבין
מיהו מסורתי? קמפיין שישישראלי עיצבן ומגדיר מחדש
מאמרים נוספים בנושאים דומים:

ושוב הם באים לביקורים. החברים הללו, שעזבו לא מזמן לטובת עתיד טוב יותר להם או לילדיהם. "איך אתם חיים פה בחום הזה". יגיד הרווק.

מכנסונים ועקבים. המחאות מדגישות את האבסורד שבנהלים הללו
גלית דהן קרליבך
קשה להיות בחורה אנלוגית בעולם סלולרי