עליזה גרשון

צו גיוס למען הפיוס

כבר היום ברור כי ההישג הגדול ביותר של ח"כ יוחנן פלסנר ומסקנות הוועדה שעמד בראשה נעוץ ביכולת להציע פתרונות מעשיים לחוסר השוויון בנטל הגיוס לצבא. אמנם לא כל המסקנות שעלו מהדוח המסכם הן לרוחי, אולם ברור כי עקרון "השירות לכל" כפי שהתוותה הוועדה חייב לקבל גם משמעות מעשית.

עליזה גרשון כבר היום ברור כי ההישג הגדול ביותר של ח"כ יוחנן פלסנר ומסקנות הוועדה שעמד בראשה נעוץ  ביכולת להציע פתרונות מעשיים לחוסר השוויון בנטל הגיוס לצבא. אמנם לא כל המסקנות שעלו מהדוח המסכם הן לרוחי, אולם ברור כי עקרון "השירות לכל" כפי שהתוותה הוועדה חייב לקבל גם משמעות מעשית.

במסגרת עבודתי אני נפגשת לא מעט עם צעירים חרדים העובדים לפרנסתם וכשאני שואלת אותם מדוע לא שירתו בצבא לפני שיצאו לשוק התעסוקה, התשובה היא פשוט "כי הם יכולים". אינני שומעת ולו נימה של התנצלות בדבריהם אלא להיפך, טענה האומרת שזו זכותם על פי חוק וכיוון שהם נוהגים מנהג אזרחים שומרי חוק. אכן, במישור החוקי הם צודקים כמובן אבל במישור הערכי אני רואה פגם מהותי ועמוק בגישה זו.

קיומו של הדיון בסוגיה זו במישור האזרחי בלבד, כפי שהוא מתבטא בדיון הציבורי בימים אלה, הוא בעייתי. הדרישה לשינוי המצב הקיים היא מעל הכל דרישה ערכית, המתקיימת במישור הלאומי. הרי החרדים הם אחינו, בשר מבשרנו. על כן, כשאני שומעת חרדים מתראיינים בתקשורת וטוענים שיש בעיה בחוסר השוויון מול המגזר הערבי, אני לא יכולה שלא להתפלא על השימוש בטיעון מופרך ומעוות כל כך.

אינני יכולה שלא לחשוב שאחד הגורמים לתפיסה זו מצוי במערכות החינוך הנפרדות המחנכות את ילדי כל המגזרים לראות בכל מי שנוהג אחרת מהם את "האחר" - ללא שום תחושת שייכות המבוססת על סולידריות ואתוס. כך קורה שהחרדים חשים שאנחנו לא מתייחסים אליהם כאחים עד לרגע בו אנחנו באים אליהם בתביעה חוקית להשתתף בהגנה על העם והמולדת, ואילו אנחנו, הלא-חרדים, חשים שהם לא מתייחסים אלינו כאחים עד שהם באים אלינו בתביעה חוקית לקבל מאיתנו את ההטבות כלכליות המגיעות להם. דפוס המזכיר יותר שותפים להסכם עסקי אך הפעם על כף המאזניים מוטל כובד קיומו של העם היהודי.

חרדים בלשכת הגיוס בירושלים. פלאש 90
קיימת עלייה משמעותית בגיוס חרדים לצבא. צילום: פלאש 90 

את המצב האבסורדי הקיים יש לשנות אבל לא בכוח ולא בבת אחת. כמו ביצירת כל שינוי במציאות רבת שנים, צריך לקחת בחשבון שמדובר בתהליך ארוך טווח המחייב רצון טוב מכל השותפים לו.

עלינו לזכור כי מהצד החרדי, אנו עדים לתחילתו של תהליך של שינוי, כפי שבא לידי ביטוי בעלייה משמעותית בגיוס חרדים לצבא מאז הקמתו של הנח"ל החרדי ושל שח"ר כחול ומלווה גם בשינויים בתחומים נוספים כמו רכישת השכלה גבוהה והשתלבות בשוק העבודה. גופי המדינה השונים מסייעים מצידם לתהליך בדרכים שונות: הצבא עושה מאמצים עילאיים ליצור מסגרות המתאימות לקליטת חרדים, משרד התמ"ת מסייע בהכשרת חרדים לשוק התעסוקה ועוד.

יש לעודד ולחזק מגמות אלה, אך לצד זאת אני מציעה דווקא היום, לאור הדיון בשאלת הגיוס, לשקול גם אפשרות לקדם מהלך חינוכי נרחב בקרב כלל הזרמים השייכים למערכת החינוך. מהלך כזה יוכל בקרב הדור הצעיר את הערך הבסיסי של כבוד לזולת, גם אם הוא שונה ממך בהשקפת עולמו או באורחות חייו..

 זוהי שעת מבחן גורלית לעתיד החברה הישראלית בטווח הקצר והארוך והאחריות  מוטלת על כתפי המנהיגות הפוליטית משני הצדדים. אל לנו להיכנע לספינים ולהטוטים מצד פוליטיקאים המבקשים לשמור על הכיסא באמצעות השמעת אמירות פופוליסטיות שרק עלולות להקצין ולהעכיר את היחסים הטעונים ממילא בין המגזרים השונים. יש לנצל את חלון ההזדמנויות שנוצר כעת ולהוביל מהלך שיחזיר את הסולידריות, האתוס  הלאומי המשותף והשותפות ההדדית לא כמילים יפות להתהדר בהן אך חסרות משמעות אמיתית אלא לצקת בהן תוכן ממשי, בין היתר על ידי החלת  חובת הגיוס לצבא על כולם.

עליזה גרשון היא מנהלת  צו פיוס

מאמרים נוספים מאת עליזה גרשון
הדי הבחירות הביאו פילוג למרכז השיח, ברוח חודש ניסן צריך לשים את הלכידות כמשכן
מאמרים נוספים בנושאים דומים:

ושוב הם באים לביקורים. החברים הללו, שעזבו לא מזמן לטובת עתיד טוב יותר להם או לילדיהם. "איך אתם חיים פה בחום הזה". יגיד הרווק.

מכנסונים ועקבים. המחאות מדגישות את האבסורד שבנהלים הללו
גלית דהן קרליבך
קשה להיות בחורה אנלוגית בעולם סלולרי