אבינעם הרש

החינוך על פי הסופרנוס / אבינועם הרש

מי אשם בכך שהילדים שלנו משתוללים ברחובות? הכיבוש? החמסין? מערכת החינוך? ואולי דווקא טוני סופרנו? אבינועם הרש מזמין אתכם לסיור מודרך בנפש הנערית

אבינועם הרשלא צריך להיות חכם גדול או להיתקל אחת לחודש בעוד מקרה של בני טובים שהשתתפו באונס קבוצתי, בשביל לדעת שמשהו אפעס, לא בדיוק דופק במערכת החינוך. מספיק להדליק טלוויזיה כדי להבין ש'משרד החינוך – ויי האב א פרובלם'.

נראה שאין כמו הפרסומת שיצרה מקאן אריקסון עבור yes כדגימה קטנה אודות טיב התכנים שהנוער מסניף ב- HD בשעות הפנאי הרבות שלו, ושהפכו את ישראל על פי מחקר חדש של ארגון הבריאות העולמי למחזיקת מדליית הזהב בגלישה חופשית באינטרנט בקרב הנוער העולמי, ובעלת המקום השני המכובד בשעות צפיה בטלוויזיה.

בפרסומת רואים את ג’יימס גנדולפיני, הלא הוא טוני סופרנו הגדול, פותח במונולוג סטייל האלכימאי להמונים ונותן לנו בתובנות החיים.

טייק אחד. טוני מישיר מבט למצלמה ומתחיל לירות: "החיים קצרים, נסו לעשות משהו חדש בכל יום. ריקדו".  וינסנט פסטורה וטוני סיריקו דופקים קליעים לרצפה של בן אדם אומלל שמתחיל לרקוד בניסיון לשמור את פיקת הברך שלו.

"נסו להתחבר לשקט של הים", ממשיך המלך כשברקע רואים את צמד הפושעים משליכים את גופתו של הרקדן לנהר.

 ויקיפדיה ויקיפדיה
אצל טוני סופרנו זה עובד יופי. צוות שחקני הסופרנוס צילום: ויקיפדיה

תגידו שאיבדנו את חוש ההומור, שמדובר בסך הכול בקצת צחוקים? אולי. יכול להיות. אבל יכול להיות שיש בכל זאת איזה מכנה משותף בין "רוצחים מלידה" המפורסם של אוליבר סטון לבין הסדרה המעוטרת "דקסטר" ה"תפוז המכני" של קובריק וכמובן, "נהג מונית" של סקורסזה והוא ההשראה המדאיגה שהתפשטה כמו  חומר בעירה דליק.

כל אחד מהסרטים האלו היווה עילה מספקת עבור פסיכים אמריקאים שיצאו למסע ציד וריססו וטבחו בקורבנות שרק רצו לבלות בחוץ את הוויקנד שלהם.

אז גם אם הפרופיל הנפשי של הילדים שלכם רגוע ויציב יותר מהר הגעש בראשו של ג'יימס הולמס – הרוצח שהרג 12 אנשים בעקבות הקרנת הסרט 'האביר האפל' - תהיו בטוחים שרף גירוי האלימות שלהם עלה בהתאם.

מה זה אומר? שכל המסרים האלימים שיוצאים מהסרטים, הפרסומות ותכני הטלוויזיה שמתיזים דם והרג ומעודדים אלימות ואסרטיביות כדרך חיים שמתגמלת את ה'גיבורים' שלה בהפיכתם לסמלי סטטוס גבריים כמו הסופרנוס, מחלחלים לנוער כארס של עכנאי ובסופו של דבר יעצבו את המקום הנפשי שממנו יצא האונס הקבוצתי הבא. המסרים האלימים האלו גם ידאגו שהזובור הראשון שהילד שלכם יעשה בצבא לחיילים שמתחתיו, גם יחליק לו בגרון ביתר קלילות.

אחר כך אנחנו תופסים את הראש ולא מבינים איך בשביל הבני טובים שלנו השתתפות במעשי הסדום בבוגרשוב והכאתו למוות של קשיש שסירב להביא להם סיגריות כבר לא נמצאים מחוץ לתחום. ולמה באמת שיהיו? עובדה שאצל טוני סופרנו זה עובד יופי. גם אצל אבי הטחול מ'הבורר' ואיציק בנסולי מ'עספור'.

מסופקני אם אי אלו מחשבות חינוכיות נוספות הטרידו את אשפי הקריאייטיב של 'מקאן אריקסון' בזמן כתיבת התסריט לפרסומת, וגם אם כן בוודאי הוסתרו להם על ידי 'דקל הזהב'. הם רצו מוצר שנון, חד ומדוייק וזה גם מה שהם קיבלו.

מה עם כאב הראש והמסרים הרצחניים? את האחריות הזו הם משאירים לנו ולמחנכים. ויודעים מה? זה גם בסדר. כי בשורה התחתונה, אנחנו לא עסוקים כאן בצדק ואשמה אלא רק באיך לשמור על הנפש של הילדים שלנו כמה שיותר נקייה למול ליבת הטראש ריאליטי שמציפה אותו.

כי בעוד אנחנו מכינים פילטרים ומסננים לקראת הפצצה האיראנית, הילדים שלנו, נטולי חוש הביקורת, הופכים לפצצה מתקתקת.

מאמרים נוספים מאת אבינועם הרש

פוליטיקאי, יו"ר המפד"ל וה"בית היהודי" לשעבר

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

ושוב הם באים לביקורים. החברים הללו, שעזבו לא מזמן לטובת עתיד טוב יותר להם או לילדיהם. "איך אתם חיים פה בחום הזה". יגיד הרווק.

מכנסונים ועקבים. המחאות מדגישות את האבסורד שבנהלים הללו
גלית דהן קרליבך
קשה להיות בחורה אנלוגית בעולם סלולרי