החינוך המשלב מזוויות אישיות

החינוך המשלב מזוויות אישיות

13.11.2012

הורים, אנשי חינוך ואנשי ציבור על החינוך המשותף: מקובי אוז ועד יוסף סידר

אייקון צו פיוסרותי כוכבי, מנהלת מחלקת החינוך, מזכרת בתיה: "קשת מזכרת בתיה" היא קהילה עירונית מעורבת, שבה חברות משפחות חילוניות ודתיות. חברי הקהילה שואפים להציג מודל של גישור על פערים בחברה הישראלית, כשהעיקרון המנחה הוא "לחיות ולחנך יחד". בנוסף לפעילות בתחום החינוך, הקהילה מקיימת אירועים חברתיים ותרבותיים רבים סביב לוח השנה העברי... שיתוף הפעולה בין ראש המועצה, עמותת קשת ונציגי משרד החינוך מהווה מודל לדיאלוג הפורה המתנהל בתוך כותלי מוסדות החינוך בין התלמידים, ההורים והמורים. בכל קבוצה יש מקום להשמעת מגוון הקולות שבהקשבה הדדית יוצרים מנגינה ייחודית.

אייקון צו פיוסהרב ד"ר פנחס היימן, חוקר פדגוגיה של הוראת תורה שבעל פה, מפתח תוכניות לימוד: "הניסיון של מערכות חינוך ממלכתיות נפרדות לחילונים דתיים וחרדים מלמד על אי-היכולת ואי-הרצון שלנו להיבנות ביחד. חוששני שמערכות החינוך הממלכתיות הנפרדות הפכו לבתי גידול של שנאת חינם, פירוד והריסת החזון הציוני. החינוך המשלב – בתי ספר בהם כולם לומדים ביחד - הוא יותר מלימוד ביחד. החינוך המשלב הוא השילוב החינוכי הנדרש לעם כולו. אין הכוונה למחיקת ההבדלים בינינו וטשטוש המייחד של כל קבוצה. ההפך הוא הנכון – אלמד את המיוחד בשני, והוא את המיוחד שבי, כדי שהמיוחדויות תבאנה בשילובם לשותפות בנייה ועשייה לטובת כולם הווה אומר – הוראת היהדות בחינוך המשלב תעסוק בפיתוח יכולת הלמידה העצמית של הילד מתוך חשיבה ביקורתית ומעמיקה. שותפות בכלים אלה תהווה בסיס ללימוד משותף, לחיפוש משותף, ולהערכה משותפת של מסורת ישראל בתפארתה".

אייקון צו פיוסקובי אוז, על רעיון בתי הספר המשותפים: "אני מתנגד לבדלנות ולא אכפת לי אם היא בדלנות דתית או חילונית. חלוקת הילדים בין בתי ספר ל"דתיים ול"חילוניים" הוא עוול קדמון לדעתי המונע מהדתיים להיות חלק מהישראליות ומונע מהחילוניים להיות חלק מהיהדות. אני רוצה שהבנות שלי יגדלו באווירה פלורליסטית יהודית ולא "גלובלית"....כחילוני מסורתי, נראה לי נכון להיות חלק מקהילה שיש בה דתיים וחילוניים שבה כל אחד ילמד לכבד את השני".

אייקון צו פיוסאפרת שפירא רוזנברג, אם לבנות הלומדות בבית ספר משלב "קשת" מזכרת בתיה: "הבחירה בבית ספר משלב נעשתה מתוך רצון לקחת את החיים המשותפים צעד נוסף, עמוק יותר, אמיתי יותר ולאתגר את עצמי ואת בני ביתי בהתמודדות עם החילוני ועם אורחות חייו ממקום של שוויון וכבוד. בימים אלה של הסתגרות והתבדלות, הרצון היה להציב גם כאן אלטרנטיבה ולומר: אפשר לחיות יחד, בלי לוותר על הערכים שחשובים לי ועל הזהות העצמית שלי..  מי שרוצה להעניק לילדיו חינוך דתי, הלכתי ומחויב,עמוק , ליברלי ורלוונטי ימצא בחינוך המשלב את מקומו, וזאת מלכתחילה ולא בדיעבד." (מתוך מאמר שהתפרסם במגזין "ארץ אחרת", גיליון 58)

אייקון צו פיוסרתם פרגר-וגנר, אם לתלמידים בבית ספר "קשת" ירושלים: סבא שלי שנולד בטרטקוב ועלה לארץ בראשית שנות השלושים כפועל עברי וחי על פי הסוציולוגיה הישראלית כחילוני, היה פוקד את בית הכנסת ומפזם ניגונים ושום דבר יהודי לא היה זר לו. והוא לא היה הסבא היחיד שגם התפלל וגם חדל להתפלל, גם למד וגם לא למד, גם דיבר עם אלוהים וגם לא. אבל כאמור, ברשת האידיאולוגית שקבעה את מערכת הסימנים הוא היה בן כלאיים לא עקבי, סתם יהודי, ולסתם יהודי לא היה סימן, גם לא בית ספר, שלא לדבר על זרם או מפלגה...ב"קשת" על פי הבנתי, יש איזו התחלה של חינוך יהודי ישראלי...הוא עומד על תפישה וחוויה חדשה של זהות. בית ספר ליהודים סתם". (מתוך מאמר שהתפרסם במגזין "ארץ אחרת", גיליון 58)

אייקון צו פיוסמתוך ראיון עם ורד קלנר ויוסי סידר, הורים השותפים ביוזמה להקמת בי"ס משותף חדש בתל- אביב: "למרות ששני הילדים הגדולים שלנו משתלבים לא רע בחינוך הממלכתי דתי, בעינינו זו לא הבחירה הראשונה ומכמה סיבות. תחילה, קשה לנו עם ההקצנה ההולכת וגדלה של חלקים גדלים בציונות הדתית. אבל מעבר לזה, אנחנו חושבים שיש משהו לא טבעי בחלוקה הדיכוטומית לדתיים וחילונים. לא ככה אנחנו חיים את חיינו, ונראה לנו לא נכון לחנך ככה את הילדים שלנו. אנחנו חושבים שילדים רק מרוויחים מלחיות בתוך עולם מורכב עם תפישות מגוונות ואפילו מתח מסוים. אנחנו רק מקווים שזה לא יבוא על חשבון היכולת להעמיק וליצור תחושת שייכות לכל אחת מהתפישות."
לראיון המלא

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

ושוב הם באים לביקורים. החברים הללו, שעזבו לא מזמן לטובת עתיד טוב יותר להם או לילדיהם. "איך אתם חיים פה בחום הזה". יגיד הרווק.

מכנסונים ועקבים. המחאות מדגישות את האבסורד שבנהלים הללו
גלית דהן קרליבך
קשה להיות בחורה אנלוגית בעולם סלולרי