תנך בגובה העיניים. ויקיפדיה
גלית דהן קרליבך

מקרא חסר

כיצד דוחסים בחוברת לימוד אחת ארבעה חומשים? ומי מעז להדביק פרשנות פסיכולוגית לאברהם אבינו? גלית דהן קרליבך, דלתשית, שלחה את הילדה לבית ספר חילוני וכמעט חזרה בתשובה כשדפדפה בחומר 

נקודת השבר שלי מול הממסד החילוני התרחשה בחודש אב, וחוללה אותה רשימת ספרי הלימוד לכיתה ג' של בתי.

סידרתי על המדף את הספרים שנרכשו. הכול היה כמו שצריך: מולדת, מדעים, מתמטיקה, עברית. כשנטלתי לידי חוברת עבה בעלת כריכה דקה והצצתי בה גיליתי שזהו ייצוג של מקצוע התנ"ך.

התחלתי לדפדף בה ואז התחולל המשבר: בחוברת נדחסו יחדיו ספר שמות, במדבר, ויקרא ודברים. פרשות שנחשבו ל"מכוננות" הודבקו זו בצד זו, ובצדדיהן הושמו פירושונים שהיו גורמים לרש"י, אהובי, לנטוש את מקצוע הפרשנות ולהתרכז בגידול הגפנים שלו. לא אלאה את הקוראים באותם פירושים נוראים ואיומים, כי אם היה עלי לכתוב פירוש ברוח החוברת ל"גדול עווני מנשוא" הייתי מגיעה לסוף העמוד הזה.

אמרתי לעצמי שזו טעות. טעות נוראה, ובכל זאת, כולנו בני אדם, כולם טועים. למישהו התפלקה חוברת כזו.
אך בשיחת הבהרה עם המחנכת והמנהלת הובהר לי: אין פה שום טעות. ככה לומדים תנ"ך."אבל," הזדעקתי בקולי קולות, "אלו ארבעה ספרים, איך אפשר ללמוד ארבעה ספרים בשנה אחת?"

"ככה לומדים בחינוך ממלכתי. את אל תביאי את הסטנדרטים הדוסים שלך." הן אמרו לי ולי כבר הייתה שורת פתיחה לרומן תיאולוגי נוסח דוסטויבסקי שייפתח כך: "רציתי לחזור בתשובה בגלל רשימת ספרי הלימוד של בתי."

אנחנו בעידן משוגע. מצד אחד, השוק מוצף בספרים ברוח התנ"ך, מהם מצוינים, מהם פחות. ומצד שני, יוקרתו של המקצוע הולכת ומדרדרת. באוניברסיטאות ובמכללות המצב בכי רע, שלא לדבר על בתי הספר. משרד החינוך מצידו, מגיש לילדים תנ"ך -דיסני, בכדי ש"יוכלו להתחבר" ובכדי ש"יענה על צרכיהם הרגשיים." שיטת השינון הנפלאה שבה זוכרים חלקים שלמים בעל פה, חדלה להתקיים כי אצלנו חוששים למוחם של ילדינו. ובינתיים כבר שמעתי תלמידים שקוראים את הדיאלוג בין דבורה לברק כ"הלוך אלך עמך אפס", משום שאינם מבינים מהו אפס במקרא, וכבר נתקלתי במלאכי-כנסייה ורדרדים, מלאים בקיטש, שציירו ילדים כמחווה לשליחים שביקרו את אברהם במקום להתייחס אליהם.  

ובכן, אני סבורה שלאור הכישלון הזה, יש לחזור וללמוד תנ"ך מהמקורות. כמה שיותר קשה, יותר טוב, כמו שלא יעלה על הדעת לקרוא את פו הדוב בגרסה הממותקת.

לאלו הטוענים בצקצוק שפתיים שככה זה, התנ"ך שייך לדתיים, אני רוצה לומר שלמרות שאצל הדתיים משקיעים הרבה יותר במקצוע זה מאשר החילונים, גם אצלם המצב לא הכי טוב, בלשון המעטה. זאת ועוד כדתל"שית: אינני מכירה בטענות בעלות שונות על התנ"ך. כל עם צריך לשבת על יד מדורה ולספר את המיתוסים הפלאיים שלו, וכל עם צריך להכיר היטב את מילת הצופן שלו והתנ"ך הוא סוג של צופן.

בעבר, סופרים שאינם מבני עמנו ידעו את התנ"ך על בוריו וכך גם קהל הקוראים שלהם.  דיקנס, למשל, שחמלתו וחיבתו לבני אנוש היו וודאי גדולות מיראתו לאל, כתב בספרו 'מועדון הפיקוויקים' על נהג מטורף ושמו יהוא המבוסס על הפסוק בספר מלכים "והמנהג כמנהג יהוא בן נמשי, כי בשיגעון ינהג." ואגב, גם בימינו Jehu הוא כינוי באנגלית לנהג מופרע. גיבורת הרומן 'קצה' של כותבת שורות אלו היא יסכה. בכמה קשיים נתקלתי! בכמה שאלות מקוראים שלא הבינו מי זו והאם יסכה קשור איכשהו לעסקה. רק כשאמרתי להם שיסכה באנגלית זה ג'סיקה, הבינו. 

ידיעה ולימוד של התנ"ך מקנים יתרונות עצומים. לא סוד הוא ששפת המקרא מצומצמת מאד ודלה ביותר במילות תואר, בניגוד לנוהג הקלוקל של ימינו. כאשר מישהו קונה סוודר הוא חייב להיות מהמם, מדהים מקסים. השימוש במילים מסוימות מעיד על עולמו של הדובר: אם דובר כזה לא מסתפק בפחות מ'מדהים מקסים ומהממם', מה כן ירגש אותו?  

מצמרר אותי לחשוב מה היה קורה לו היו משכתבים בימינו את התנ"ך. בעקידת יצחק של ימינו, אברהם אבינו היה קודם כל מרכין את ראשו בפני האסון שניחת עליו. אחר כך, בעזרת חברים היה מכין את נפשו היטב לטראומה הקשה. לאחר העקידה הוא היה חוזר לקבוצת התמיכה שלו ולאט אט היה מצליח למצוא בעצמו את הכוחות לזרום עם החיים.

בינתיים, הוא זוכה בתביעה כנגד השלטונות וזוכה לקבל טיפול פסיכיאטרי, עבורו ועבור בנו, ובכך בא הצדק על מקומו.

לא. אני מעדיפה את גרסת המקור, קשה ובלתי מפוענחת. מצמצת ומרחיבה כרצון הסופר הגדול מכולם.

גלית דהן קרליבך היא סופרת ירושלמית. 

מאמרים נוספים מאת גלית דהן קרליבך
גלית דהן קרליבך
קשה להיות בחורה אנלוגית בעולם סלולרי
מאמרים נוספים בנושאים דומים:

ושוב הם באים לביקורים. החברים הללו, שעזבו לא מזמן לטובת עתיד טוב יותר להם או לילדיהם. "איך אתם חיים פה בחום הזה". יגיד הרווק.

מכנסונים ועקבים. המחאות מדגישות את האבסורד שבנהלים הללו
למה תמיד האמנים מתייצבים להגנה על חופש ביטוי משמאל?

תגובות