על קו הזינוק לא כולם שווים
לינוי בר גפן

על קו הזינוק לא כולם שווים

לינוי בר גפן נתקלה במי שהיו שני הדחויים של הכיתה, הם עקפו את כולם בסיבוב ועדיין נעלבים כשמלכת הכיתה מפנה להם את הגב

דנה וגיא (שמות בדויים) לא היו החברים הכי טובים שלי. הוא היה הילד השמנמן והמגושם שלא מצא את עצמו בחברת הבנים חובבי הכדורגל והכדורסל וניסה שוב ושוב להצטרף אלינו, הבנות, במשחקים העדינים יותר. במקום להפוך להיות שותף הסוד שלנו, הצטרפנו לחגיגת הבוז למי שלא עמד בתנאים המגדריים המחמירים של הקבוצה וכינינו אותו "הומו" כקללה. גם דנה הייתה ילדה חסרת ביטחון שלא מילאה אחרי הפרמטרים שמצעידים אותך לפופולאריות בחברת הבנות וזכתה רוב הזמן להתעלמות. שניהם היו שוכני הקבע של "הכיתה הטיפולית" – הכיתה אליה בית הספר היוקרתי שבו למדנו ב"שיכון האמידים הותיקים" נהג להפנות את מי ש"משום מה" גם לא נולד להורים בעלי הכנסה גבוהה. שמונה שנות נידוי וקינטור עברו עליהם עד שהתפצלנו לתיכונים. רובנו המשיכו לאותו תיכון עירוני, בעוד ששניהם (וגם אני) הרחקנו מהכיתה למקום שבו נוכל להמציא את עצמנו מחדש.

את גיא פגשתי כעבור עשרים שנה. הילד הדחוי שתויג כתלמיד גרוע צמח לגבר חתיך ושמח, רהוט ונבון, שובר לבבות. ההתרחקות מאיתנו, התברר, עשתה לו רק טוב. הוא הפך לתלמיד מצטיין, יצא מהארון, והתמקצע כעובד סוציאלי שמדריך נערים בסיכון. כעבור זמן לא רב נתקלתי גם בדנה, שגם היא גדלה להיות אישה מבריקה ומלאת עשיה למען הזולת במסגרת עמותה חברתית. לימים, היא גם חזרה להתגורר עם ילדיה בשכונת ילדותנו, ושם נתקלה במלכת הכיתה וסגניתה, שגם הן לא הרחיקו. "ואפילו היום הן חולפות על פני כאילו אינני קיימת", צחקה ולא שמעתי בקולה גרם של מרירות.

פספסנו אותם. פספסנו אותם כי היינו ילדים מהירי תיוג ואיש לא דרש מאיתנו יותר מזה. להיפך, גם מערכת החינוך וגם הורינו מיהרו להצטרף לשיפוט המרעיל, אולי אפילו הובילו אותו.

חלקנו הצלחנו בקריטריונים המקובלים להצלחה: רכשנו מקצועות טובים, בנינו משפחות יפות. נו... גם כן חוכמה גדולה - הייתה לנו נקודת זינוק מצויינת. דנה וגיא התחילו את המירוץ הרבה מאחורינו וכרגע אנחנו רצים תוך כדי צפיה בעורף שלהם.

מאמרים נוספים מאת לינוי בר גפן
״אמיתות״ על יכולות פיזיות, טראומות מלחמה, סכנות יחוד - הכל יראה מגוחך בעוד אי אילו שנים
מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

תגובות