עבדים היינו, עתה בני חורין
קרני אלדד

עבדים היינו, עתה בני חורין

היינו עם של עם עבדים אבל זה נגמר. הכוח עובר לעם והוא דואג לעצמו במקום בו נכשלו משרדי הממשלה, המשטרה ואפילו הצבא. קרני אלדד מרימה את נס המרד

כשיצאנו ממצריים היינו עם של עבדים. הרבה זמן אחר כך, נותרה בנו עבדות אימננטית כל כך, שעדיין נשמנו כמו עבדים, הלכנו כמו עבדים, חשבנו כמו עבדים, אהבנו כמו עבדים. היה לנו מנהיג והוא הנהיג עם של עבדים. מעטים מרדו בו, כי מעטים חשבו שהם מסוגלים למשהו, פרט להיותם עבד. 

לעבדים ראוי שיהיה מנהיג יחיד וחזק. וההפך, אם נחשוב על זה , שלטון טוטליטרי יכול להחזיק מעמד רק אם נתיניו יודעים שהם לא ראויים למשהו טוב מזה, ושלהם עצמם אין כוחות נפש יותר מלמנהיגם. 

ועכשיו, תפקחו את העיניים, תסתכלו סביב. כמה רחוקים אנו משם. כמה בני חורין אנחנו. ישבתי השבוע באחת מועדות הכנסת הדנה בבניה בלתי חוקית ביו"ש. בוועדה ישב גם האלוף פולי מרדכי, איש גדול, חזק וחשוב, וגם כמה בחורים צעירים מעמותת "רגבים". האלוף מרדכי הוא מתאם הפעולות בשטחים, כלומר, זה האחראי על מיפוי והריסה של בניה בלתי חוקית. ראש הועדה, ח"כ מוטי יוגב, הציע לו לקיים פגישות עבודה סדירות עם עמותת רגבים, כי הם עובדים כל כך הרבה יותר טוב ויסודי ויעיל מהצבא בנושא הזה. הכח עובר לעם. 

Power to the people! קראו אבותינו בשנות השישים. אז הם לחמו נגד ריכוזיות יתר, נגד הדיקטטורה של הממשלה, של ה"מערכת". אולי הקריאה שלהם, אולי תהליכים אחרים, הובילו אותנו למצב בו היום, אין צורך לצעוק עוד. הכח עבר לעם, בין אם ירצה בו, בין אם לאו. 

אנו רואים את חילופי השלטון: עמותת "עד כאן" החושפת מעשים פליליים של עזרא נאווי ושות', עושה את העבודה שהיינו מצפים שתעשה משטרת ישראל. 

עמותות כמו פעמונים מדריכות את הציבור להתנהלות צרכנית נכונה. עמותות חסד כמו "יד שרה" מעניקות ציוד רפואי במקום משרד הבריאות. עמותות כמו פתחון פה מאכילות רעבים לקראת פסח. 

רנסאנס העמותות לא בא כמרד, או בגלל קפיטליזם מופרע, אלא בגלל הוואקום הנוצר כשהגופים האמונים על כך אינם ממלאים את תפקידם. כשעמותת התיירות של המועצה לא פועלת – בא בית ספר שדה וממלא את מקומה. כשמח"ש אינה עושה את תפקידה – בא הפורום המשפטי למען ארץ ישראל וחוקר מי היו השוטרים האלימים אז, לפני עשור בעמונה, כשהמשטרה ניסתה לטייח. חוקי הטבע קבעו שאין וואקום בעולם. 

אך ישנם מוסדות שטרם התעוררו לשינוי, כמו בתי המשפט והפרקליטות, שצועקים עד לב השמיים כשנשמעת ביקורת מקיפה ועניינית בנוגע לתפקודם. הם כה מורמים מעם, שכבר מזמן לא הרגישו את הדופק שלו, ולא שמו לב כמה מהר יצאנו מהגולה והעבדות המחשבתית, והתחלנו לחשוב לבד. 

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

עוד רגע קט בתי הספר יפתחו שוב את שעריהם ומאות אלפי תלמידים ישובו לשנת לימודים נוספת או יתחילו אותה לראשונה.

תגובות