חופש הדת וחופש מדת
קרני אלדד

חופש הדת וחופש מדת

מי מתפשר יותר - זו השאלה! ביישובים מעורבים גרים אנשים מכל מיני סיבות. הרצון להראות צדיקים, הרצון בקהילה בלתי לוחצת ובעיקר הרצון לחיות יחד עם מי שלא חושב כמוך

חופש הדת הוא החופש של כל אדם להאמין באל ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכול כדי להגשים הלכה למעשה את תפיסת עולמו.

במקביל לחופש הדת, ישנו גם החופש מדת, וחופש זה שווה ערך בחשיבותו לראשון. כלומר – באותה מידה שניתנת לאדם הזכות לקיים ולהמנע ממעשים הסותרים את אמונתו, אם אינו מאמין באל – אין הוא צריך להציג קודקס חלופי. יש לו חופש לעבוד או לא לעבוד איזה אל שיבחר, אם בכלל.

אקדים ואומר, שאני לא דתיה ולא חילונית. אלא פנאטית של אחדות. אני מוכנה לשרוף את המועדון בשביל אהבת ישראל. אני לא רואה בעיניים כשמישהו אומר משהו שמערער את עיקרון כלל ישראל, כי זה קדוש, ואין לנו, כעם, קיום וזכות קיום כשאנחנו מפורדים. אני מכירה את הויכוחים בין דתיים לחילונים, מאז היותי ילדה שגרה ביישוב מעורב. זה תמיד מגיע לאותה נקודה: הדתיים אומרים לחילונים, אנחנו רוצים לבוא לקראתכם, אבל אנחנו לא יכולים להתגמש, יש לנו מצוות. אנחנו לא מחליטים, יש לנו בוס. אבל אתם? אתם זה סיפור אחר, אתם יכולים להתגמש עד בלי די.

והחילונים? החילונים סותמים כאן, כי מה יש להם להגיד. אין להם מערכת חוקים חלופית, ועקרונות הצדק והמוסר על פיהם הם חיים, לא מחייבים אותם ללבוש גופיה, לנסוע ליד בית כנסת בשבת, לעשות על האש ביום כיפור או לשחות מעורב. הדגל של הדת שם אותם בעמדה נחותה במו"מ על הציבוריות במרחב מעורב, והם מתפשרים ומוותרים הרבה יותר מהדתיים. 

עבדו עליהם. יש פה כל כך הרבה מעבר לעגלות ריקות ומלאות. הרבה דתיים אוהבים לחיות ליד חילונים כי הם נראים יותר צדיקים ככה. זה מחייב אותם פחות ואף אחד לא מסתכל עליהם בביקורת. ויש כאלה שהגיעו לקהילה מעורבת כדתיים לייט, אבל כשמגיעים הילדים אז פתאום הם הכי מחמירים בעולם, ופתאום חשובה להם הפרדה מגדרית מטרום חובה, כי מה לעשות, הבוס אמר. ויש עוד המון סיבות, ויש חופש מרחב ענק, ומעבר להכל: אם קשה למישהו יותר מידי - הוא מוזמן לוותר.

 קהילה מעורבת תתפקד נהדר עם ויתורים מפליגים, אבל לא בלי רצון אמיתי וכן לחיות ביחד, ולראות את החשיבות של חיים כאלה. בחברה מעורבת המרחב הציבורי הוא לא דתי או חילוני, אלא מתחשב ומוותר על בסיס יומי, והויתורים באים משני הצדדים. כי יש עיקרון חשוב מחופש הדת, והוא האחדות.

מאמרים נוספים בנושאים דומים:

אני מחבב את התכנית "חתונה ממבט ראשון".

ד"ר גדי טאוב בוחר בהנרי קיסינג'ר: האיש שהפנה את המלחמה לנתיב שבו יתרונה של ארצות הברית יכול היה רק להתגבר, למרות חולשתה בשל ויטנאם.

עוד רגע קט בתי הספר יפתחו שוב את שעריהם ומאות אלפי תלמידים ישובו לשנת לימודים נוספת או יתחילו אותה לראשונה.

תגובות